נקודת מבט מעניינת -

 

כחובבת המוזיקה של הלהקה כבר שנים הייתי בטוחה שאני יודעת מספיק עליה, מה צריך כבר לדעת? האלבום יצא בכך וכך… והם משם ומשם ומה שלא ידעתי החלטתי ששווה לשאול.

ואז, יומיים לפני הראיון (!!) גיליתי דבר שבדיעבד הבנתי אותו כמדהים -

 

הלהקה פרסמה מידע שיקרי בנוגע לאלבומם החמישי - eternal kingdom. הם סיפרו בראיונות ובמדיה כי האלבום נכתב בהתבסס על יומן שהם מצאו בבית משוגעים של איש (הולגר נילסון) שהטביע את אשתו ודרך נקודת המבט שלו שהם מצאו ביומן הם ביססו את הליריקס.

בשנה שעברה פרסמה הלהקה שאלו היו המצאות כדי לחשוף את העצלנות של הכתבים לאמת את הסיפורים ופרסמו ספר בו הם מבטאים את התהליכים האמיתיים של הכתיבה שלהם.

בראיונות רבים נשאל לא מעט ג'והנס על האקט הזה, והוא ענה שעם כל הכבוד הוא לא בחר לעשות מוזיקה בשביל ראיונות ושהוא שם לב שגם כשהוא שיקר אז אף אחד לא בדק את זה. 

בראיון הזה הוא מדגיש שכתיבת האלבום "וורטיקל" הייתה ניסיון לכתוב ממקום אמיתי יותר בעקבות השקר של אלבומם הקודם.

 

למה זה מדהים בעיניי?

כשקראתי את זה לראשונה קצת כעסתי עליהם, החזקתי מהם להקה רצינית, שכותבת כקונספט, אהבתי את השקר הזה, זה היה מרתק בעיניי לדעת שיש משמעות עמוקה יותר למוזיקה.

ואז התחלתי לשאול את עצמי שאלות -

האם המוזיקה השתנתה בעקבות המידע השקרי? 

האם הם לא בסדר כי אני לא חיפשתי מספיק טוב והאמנתי לכל מה שאני שומעת?


ואז הבנתי, שגם אם הם כלהקה לא תכננו את זה ככה, בעיניי דרך האקט הזה הם אמרו הרבה יותר ממה שיכלו להגיד בכל ראיון -

 

אנחנו נוטים להסתמך על מידע כדי לקבוע אם משהו הוא טוב או לא אבל אנחנו לא תמיד בודקים אותו עד הסוף

והכי חשוב - מה עם המוזיקה? היא שם, היא מעולם לא הלכה לשום מקום, הליריקס חזק, הביצוע סוחף וזה אלבום מטורף, מה צריך יותר מזה?

אמנם אני חושבת שהמילים מספיק חזקות גם ככה ואין צורך ליצור סביבם סיפור מסתורי. אבל גם אם כן, אמנות היא ליצור ולפעמים גם קצת לשחק עם גבולות המציאות שלנו.

 

תהיתי אם לשאול אותו על זה בראיון או לוותר, והחלטתי לוותר ובמקום, לכתוב על זה כאן.

הם רואים את זה כשקר. אני רואה בזה אומנות ואפילו אקט חינוכי. 

תחשבו מאיפה המידע שאתם לוקחים ותקשיבו עם האוזניים

כשמשהו טוב, אתם תדעו.

וזה טוב.

 

אה ואגב אם תהיתם, השם הולגר נילסון (הדמות עליו מבוסס כביכול אלבומם eternal kingdoms) זה בעצם שיבוש של השם נילס הולגרסון! אומנות או לא??

Johannes persson - C.O.L

 

ג'והנס פרסון הגיטריסט והסולן של אחת הלהקות החשובות בג'אנר הפוסט מטאל של ימים אלו - קאלט אוף לונה,

החליט להקדיש לנו מזמנו היקר כדי לספר לנו קצת  על תהליך הכתיבה, ההקלטה והציוד באלבומם האחרון (ה-6 במספר) "וורטיקל" שיצא בינואר השנה.

האלבום כולו באווירה אורבנית יחסית לאלבומים הקודמים של הלהקה שנעשו בהשראת הנוף הצפוני של שבדיה.

הסאונדים, המילים והאווירה הכללית של האלבום נבחרו בקפידה ונעשו, בין היתר, בהשראת  תמונות שנשלחו במיילים בין חברי הלהקה של ערים ובמיוחד בהתבסס על סרטו האגדי של  פריץ לנג  "מטרופוליס" אשר היווה השראה מרכזית לאווירת האלבום.

 

עוד בראיון, ג'והנס אפילו חושף את חששותיו מלהגיע למזרח התיכון, מקווה שהצלחנו לשכנע אותו אחרת. 

ימים יגידו.

 

 

מה שמדהים בעיניי זה שבשונה מחברי להקות אמריקאים שכולנו מכירים ואוהבים המטפחים באדיקות את דמות הרוקסטאר הכל יכול, הופתעתי לגלות שג'והנס פרסון נוטה לשמור על החזות האנושית שלו וגיליתי איש צנוע ומקסים בעל עקרונות חשובים בנוגע לזכויות אדם כמו שאומן, בעיניי, צריך להיות. 

במהלך כל הראיון אפילו תוכלו לראות את ביתו הקטנה מתרוצצת לה בבית, משפחה שבדית ממוצעת.

 

 " עזבו אתכם מהסטיגמה של סקס סמים ורוקנרול -" הוא אומר בראיון, "קחו את זה ברצינות" אל תנסו להיות להקה אחרת, מקוריות, הרצון לספר סיפור אלה הלהקות שאני אוהב."

© 2013  by Tali Green, Any use of photographs or materials without permission Is a serious crime against copyright law.

  • w-facebook
  • w-youtube